ההוראה השבועית, כמו שהיא כתובה למערכת (בעברית, בלי קוד). שבעה שלבים:

1. קרא קודם. את המסמך שמגדיר מי אני ומה אסור להגיד (ספקים, מחירים, מרווחים, הכנסות, לקוחות), את הבנק של הרעיונות, ואת התוצאות של השבוע שעבר.
2. סרוק. תשעה יוצרים שאני עוקב אחריהם: איזה קאבר, איזה מנגנון, איזו קריאה לפעולה חוזרים השבוע. מנגנון, לא תוכן. אסור להעתיק סצנה או משפט.
3. התאם לחיבור אמיתי. כל טרנד מקבל פוסט רק אם יש מאחוריו חיבור שאני באמת מריץ (שופיפיי, מטא, היגספילד, אדובי, n8n, מטריקול). אין חיבור, אין פוסט. ואמת כל טענה במערכת עצמה לפני שהיא הופכת לטקסט.
4. לסירוגין. ראשון, שלישי, חמישי: פוסט חיבור. שני, רביעי: תמונה ופרומט. לינקדאין מקבל רק את שלושת החיבורים.
5. כתוב. כותרת שאומרת מה השתנה, לא איך. תיאור שמסביר את החיבור למי שלא פתח את הכלי אף פעם. בלי קווים מפרידים, בלי מספרים שלא אומתו, בלי חוכמות.
6. עצב והעלה. קאבר בסצנה אחת עם הסמלים האמיתיים, פוזה שונה בכל פוסט. שישה שקפים מנתונים אמיתיים. הכל עולה למטריקול כטיוטה. אין למערכת כפתור פרסם.
7. החזר אליי. טבלת השבוע, מה אומת ומה תוקן, ומה אני צריך לעשות (לאשר בפלאנר, זהו).

מה מותר לה לקרוא: שופיפיי, מטריקול, המייל, הקבצים של החברה.
מה אסור לה לכתוב: שום דבר שמתפרסם. שום דבר ללקוח. שום מספר שלא נבדק.
מתי היא עוצרת: נושא בלי חיבור אמיתי, מספר שאי אפשר לאמת, כל דבר מרשימת הסודיות, וכל בקשה לפרסם.

הכלל שמחזיק את זה: מי שכותב לא מפרסם. המערכת מייצרת, אני מחליט.

דביר הירשברג · @dvir_hirshberg